לאנדורה השקעות בע"מ נ' אדני חנה בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשת הנתבעים לצו אשר יאכוף על התובעת גילוי מסמכים ספציפיים.

בתיק זה מתבררת תביעה אשר הגישה המשיבה לחיוב המבקשים בתשלום סך של 300,000 ₪.

ברקע לתביעה עומד מו"מ אשר התנהל במהלך 2012 בין המבקשת 1 (באמצעות המבקש 2) למשיבה, ואשר תכליתו השכרת נכס אשר בבעלות המבקשת 1 למשיבה, נכס המיועד לשמש כמסעדה ברמת החייל בת"א. בסופו של יום הושכר הנכס לצד ג' ובעקבות זאת הוגשה התביעה.

בתמצית, טוענת המשיבה בכתב התביעה כי למעשה המו"מ אשר התנהל בין הצדדים הבשיל לכדי הסכם שכירות, אשר גובש בנוסח סופי ומוסכם של חוזה ששלח המבקש 2 ביום 18.11.12. המשיבה ראתה בנוסח סופי זה הסכם לכל דבר ועניין, הסתמכה על מצג זה ואף התקשרה בהסכם עם זכיין מטעמה אשר יפעיל את המסעדה בנכס. התקשרות המבקשים בסופו של יום עם צד ג', מהווה לשיטת המשיבה הפרת הסכם וביטוי לחוסר תום לב ועשיית עושר שלא כדין.

המבקשים כופרים בטענות המשיבה, ובמוקד טיעוניהם הטענה שהמגעים בין המבקשת 1 למשיבה כלל לא עברו את שלב המו"מ ולא הבשילו לכדי הסכם שכירות.

על רקע מחלוקות אלו עותרים המבקשים לחיוב המשיבה בגילוי מסמכים ספציפיים, כאשר לטענתם תצהיר גילוי המסמכים שהעבירה המשיבה לאקוני ואיננו מגלה מסמכים רלוונטיים.

המסמכים אשר לגילוים עותרים המבקשים הם אלו: הסכמי זכיינות של המשיבה, מאזנים, דוחו"ת מע"מ וכרטסות הנהלת חשבונות (סעיף 6 בבקשה). לטענת המבקשים למסמכים אלו חשיבות רבה לבירור הסוגיות השנויות במחלוקת בתביעה.

תגובת המשיבה לבקשה אומנם משתרעת על פני 6 עמודים אך ברובה המכריעה נראית כהמשך לכתבי הטענות ולא כניסיון להתמודד עם שאלת גילוי המסמכים נשוא הבקשה. לגופה של בקשה, טוענת המשיבה כי מדובר בניסיון למסע דיג אחר מסמכים לא רלוונטיים.

כאמור, במוקד המחלוקות נשוא תביעה זו עומדת טענת המשיבה שלפיה המסמך אשר הועבר אליה ביום 18.11.12 ובתום מו"מ ממושך, מהווה הסכם סופי מסוים וגמור, אשר מחייב את הצדדים ואשר המשיבה כבר פעלה בהסתמך עליו. המסמכים אשר לחשיפתם עותרים המבקשים אין דבר עם מחלוקת זו. למסמכים נשוא בקשה זו אף אין דבר עם טענת המשיבה שלפיה יש למבקש 2 אחריות אישית לנזקיה. המסמכים נשוא בקשה זו עוסקים רק בחלק השני של טענות המשיבה בכתב התביעה – תחשיבי הנזק.

מעיון בכתב התביעה, מסתבר כי המשיבה מציבה 3 טענות חלופיות לחיוב המבקשים בנזקיה: טענה לפיצוי מוסכם (סעיף 104 בכתב התביעה); טענה להפסדי רווח שנגרמו למשיבה (סעיף 105 בכתב התביעה); וטענה להתעשרות המבקשים על חשבונה בגין הפרשי דמי השכירות (סעיף 106 בכתב התביעה).

ביחס לחלופות הנזק הראשונה והשלישית ברור שאין להן כל קשר למסמכים נשוא הבקשה. מחלוקות בדבר פיצוי מוסכם או התעשרות המבקשים אינן מחייבות בחינת כל מאזן של המשיבה או את מערכת יחסיה עם זכיינים.

מאידך, כאשר טוענת המשיבה טענת "הפסדי רווח", ברור כי מסמכים הנוגעים לרווחי המשיבה עשויים להיות רלוונטיים לבירור הטענה. דא עקא, שהמשיבה איננה טוענת כלל להפסדי רווח המבוססים על תחשיבי רווח בהסכמים אחרים שעשתה או מסניפים אחרים שהיא מפעילה. המשיבה ממקדת את טענותיה אך ורק ברווח שציפתה להפיק מהנכס הספציפי, על מאפייניו הספציפיים, על יסוד ההסכם שלטענתה נכרת ועל יסוד טענותיה ליחסים שכבר רקמה עם זכיין. המשיבה איננה טוענת כלל שיש לחשב את נזקיה בראש זה על בסיס הסכמים להפעלת מסעדות אחרות תחת המותג "קינג ג'ורג", אף לא על בסיס הסכמי זכיינות להפעלת מסעדות תחת המותג "ג'פאניקה". המשיבה אף איננה טוענת שיש לשום את הפסדיה על בסיס רווחים שהיו לה בעבר או הכנסות שהיו לה. נוכח כל זאת, אין למסמכים נשוא הבקשה כל רלוונטיות למחלוקות ואין הצדקה להורות על חשיפתם.

לא מצאתי נמש ביתר טענות הצדדים.

לפיכך, נראה כי המסמכים אשר לגילויים עותרים המבקשים כלל אינם רלוונטיים לבירור המחלוקות ואשר על כן אני דוחה את הבקשה. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבה בגין בקשה זו בסך של 2,000 ₪ אשר ישולמו בלא קשר לתוצאות ההתדיינות בתיק העיקרי.

ניתנה היום, י"ד חשון תשע"ד, 18 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: